שלום רצבי לשאלת שיתוף הפעולה עם חילונים ותפקידה של "המזרחי" בהגותו של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק

א . מדינת ישראל כמענה ל"קול הדוד" בדברים שלהלן ברצוני להצביע על מקומה ומעמדה של הציונות הדתית במסגרת מחשבתו הכוללת של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק ( הרי . ( ד" לפיכך ברור שאי אתה יכול לדון ביחסו לציונות הדתית ללא הידרשות לתפיסתו ההיסטוריוסופית שבמסגרתה נעשתה ארץ ישראל לשדה פעולה פוליטית קונקרטית של העם היהודי . מן המפורסמות הוא שבספריו מסותיו העיקריים , " איש ההלכה" ו"איש האמונה הבודד" זניח ביותר הוא מקומה של ארץ ישראל , כיעד פוליטי או כרכיב משמעותי בעיצובה של הזהות היהודית . לא כך הם פני הדברים בחיבורו הדרשני המוסרי של הרב סולובייצ׳יק " קול דודי דופק" . ( 1956 ) נקודת המוצא של דרשה זו היא שתי דרכי התשובה שבהן עונה האדם לסבל הבל יתואר שבמציאות הנחווית . מחד גיסא , מטעים הרב סולובייצ׳יק , עשוי האדם לחפש הבנה פילוסופית תבונית למקורותיו ומשמעותו של סבל זה – אולם , כל זאת לשווא . שכן , הוא מסביר , בסופו של חשבון אדם זה , המתבונן בסבל מנקודת ראות ערטילאית ותבונית , הוא יצור סביל , "יליד הגורל , " בתור שכזה הוא , לדעת הרב סולובייצ׳יק ניזון מן החוץ וחייו מוטבעים בחותם החוץ . לפיכך מזדקק הוא לרע ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן