כמו בכל ספרות , גם בסיפורי חז"ל נועד לדמויות תפקיד מכריע בקומפוזיציה של הסיפור . לצורך הבנת הפונקציות של הדמויות בסיפורינו הסתמכתי בעיקר על שני מחקרים . 3 הראשון הוא ספרו של יוסף אבן " הדמות בסיפורת , " והשני הוא עבודת הדוקטור של 4 עפרה מאיר " הדמויות הפועלות בסיפורי התלמוד והמדרש . " אבן מגדיר קודם כול בהכללה את תכונותיה של הדמות הסיפורית , ורק אחר כך הוא עובר לפירוט סוגי הדמויות והתפקידים השונים שהן ממלאות בסיפורת . הוא מתייחס בעיקר לספרות החדשה , ומתבסס על המחקר הבסיסי של הדמות בספרות העולמית . השאלה הנשאלת היא האם זה רלוונטי גם לספרות חז"ל ? ההנחה שלי היא שגם הסיפורת של חז"ל , מתוקף היותה ספרות , כפופה לחוקי הספרות העולמית של כל הדורות . אף על פי שחז"ל לא הכירו את המושגים שאנו משתמשים בהם כאן , הם יצרו על פי אותה חוקיות ספרותית שמחקר הספרות מבקש להגדירה . אמנם האופי המיוחד של סיפורי חז"ל , המתייחדים בקיצורם ובתמצותם הרב , לא הותיר מקום לעיצוב דמויות בעלות עומק שעולם הנפש שלהן הוא עשיר ומורכב , אך בנגיעה אינטואיטיבית של אנשי ספרות רגישים השכילו המספרים מקרב חז"ל לשרטט דמויות בעלות מ...
אל הספר