תנו רבנן : כשחלה רבי יוסי בן קיסמא הלך ר' חנינא בן תרדיון לבקרו אמר לו : חנינא אחי אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו והרגה את חסידיו ואיבדה את טוביו ועדיין היא קיימת ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים וספר תורה מונח לך בחיקך אמר לו : מן השמים ירחמו אמר לו : אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש אמר לו : ר' מה אני לעולם הבא אמר לו : כלום מעשה בא לידך אמר לו : מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים אמר לו : אם כן מחלקך יהא חלקי ומגורלך יהא גורלי אמרו : לא היו ימים מועטים עד שנפטר ר' יוסי בן קיסמא והלכו כל גדולי רומי לקברו והספידוהו הספד גדול ובחזרתן מצאוהו לר' חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וספר תורה מונח לו בחיקו הביאוהו וכרכוהו בספר תורה והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן האור והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו כדי שלא תצא נשמתו מהרה אמרה לו בתו : אבא בכך אראך אמר לה : בתי אלמלא אני לבדי נשרף היה הדבר קשה עכשיו שאני נשרף ...
אל הספר