הגדרת המונח 'יחידאי' ( hapax legomenon ) בלשון המקרא שנויה במחלוקת חוקרים . יש המרחיבים את ההגדרה , וכוללים בה שמות עצם פרטיים ( שמות בני אדם ושמות מקומות ) או צורות בודדות של שורש לא יחידאי ; יש הרואים כמלה יחידאית גם אותן מלים או צורות המופיעות יותר מאשר פעם אחת בפסוק או בפסקה , או המצויות בטקסטים מקבילים . יש המצמצמים את ההגדרה לשורשים המופיעים פעם אחת בלבד , אם בצורתם השמנית אם בצורתם הפועלית . הרשימה להלן קרובה להגדרה המרחיבה , והיא כוללת שורשים יחידאיים , צורות בודדות , שמות עצם פרטיים ואף צירופים . ממחקרו של גרינספן עולה כי תופעת היחידאיות בולטת בספר יחזקאל , והוא הרביעי בין ספרי המקרא ( לאחר ישעיה , איוב ותהלים ) במספר המלים היחידאיות שבו . מיקומו זה של ספר יחזקאל נכון לפי ההגדרה המצמצמת וגם לפי ההגדרה המרחיבה . אבחה 1 כא , כ : "אבחת ;(" אגף ( יב , יד : "אגפיו ;(" יז , כא ; לח , ו , ט , כב ; לט , ד ; אח ג יא ; כא , כן ; אוז ) ד " כא , כא ;< איתון ( מ , ט ; 0 אלם ( מ , טז : "לאלמות " ועוד ארבע עשרה פעמים בפרק זה ;( אלגביש ( יג , יא , יג ; לח , כב ;( אמול ( טז , ל : "אמלה ;(" אפס...
אל הספר