הנחת היסוד שלי , שספר יחזקאל הוא חיבור אחדותי שיצא מתחת ידיו של נביא אחד , מביאה אותי לייחס ליחזקאל שתי תכונות כוללניות . האחת , קשורה לרבגוניותו של החומר המצוי בספר . רבגוניות זו מעידה על היקף ידיעותיו של הנביא ואופקיו הרחבים . האחרת , קשורה למתחים ולסתירות שבתוך החיבור עצמו . מתחים אלה ניתנים להתפרש , פה ושם , אולם נראה שהם משקפים דמות מורכבת , בעלת ניגודים פנימיים , אף קיצוניים . ספר יחזקאל , על ריבוי תכניו , מסורותיו וסוגיו הספרותיים הינו תוצר של 'אנציקלופדיסט ' ( גרינברג . ( יש בספר ביטוי למגוון רב של סוגים ספרותיים : אליגוריות ( קצרות וארוכות , ( קינות , 'חזונות תיור , ' ריב ומשפט , נבואות חורבן ונבואות נחמה , דיווחים על מעשים סמליים , דיווח על התגלות אלוהית , הקדשות , נבואות 'הוי , ' הוראות פולחניות , רשימות , נבואות על הגויים , וויכוחים ( ראה עמ' . ( 108-107 בריבוי זה מתגלה יחזקאל כאומן וכיוצר מן המעלה הראשונה . יחזקאל מסתייע במסורות רבות ומגוונות . מבחינה סגנונית , לשונית ורעיונית יחזקאל מכיר את המסורות הכוחניות מזה ואת המסורת המשנה תורתית מזה , ואף עושה בהן שימוש , לפעמים חדש...
אל הספר