ירושלים (ה, ו־יב)

וילך המלך ואנשל ירושלם אל היבסי יושב הארץ ויאמר לדוד לאמר לא תבוא הנה כי אם הסירך העודים והפסחים לאמר לא יבוא דוד הנה : וילכד דוד את מצדת צירן היא עיר / 7 / 7 ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבסי ויגע בצנור ואת הפסחים ... ואת העורים .. שנאו נפש דוד על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל הבית : וישב דוד במצדה ויקרא לה עיר דוד ויב ? דוד סביב מךהמלוא וביתה : וילך דוד הלוך וגדול ויהוה אלהי צבאות עמו : "וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דוד ועצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קיר וי בנו בית לדוד : וידע דוד כי הכינו יהוה למלך על ישראל וכ י נשא ממלכתו בעבור עמו ישראל : ח ] & נואי לפי סדר הכתובים נראה , כי הפעולה הראשונה של דויד אחרי שהומלך על כל ישראל היתה כיבוש ירושלים . העיר , שהיתה בידי היבוסים , חצצה בין שבט יהודה בדרום לשבטי ישראל במרכז ובצפון , ולדויד , כמלך על כל השבטים , היה עניין לחבר ביניהם . לפיכך יצא עם אנשיו לכבוש את העיר ולצרפה לממלכתו . לאור חשיבותה של ירושלים במחשבת המקרא ובתולדות העם מפליא עד כמה מעטים הפרטים על כיבושה . וגם המעט שמסופר על כך סתום ברובו ובלתי מובן . שלוש פעמים מוזכרים עיוורים ופיסח...  אל הספר
האוניברסיטה העברית בירושלים

עם עובד

י"ל מאגנס