מחמלבף עיצב את שלוש גרסאות הסרט כשלוש אופציות באופן שאין האחת נתפסת כנכונה או ראויה מן האחרות . ממש על פי אותה מתכונת שזוהתה כמאפיינת את דגם הקולנוע האופציונלי , סיום הסרט בקטע המשותף מממש את מהותו האופציונלית ומרמז אל עבר ה וכולי וכולי וכולי ... ועם זאת , הסרט עצמו שלם באותו מובן שכל יצירת אמנות אמורה או מצופה להיות שלמה . הווה אומר , יש לו התחלה וסוף המעניקים לו מסגרת , ועל פיהם ובמסגרתם ניתן לייחס לו משמעות כולית . יתר על כן , התופעות והמהלכים הנחשפים שלב אחר שלב , בסדר ובקצב שקבע מחמלבף , ניתן לשחזרם על בסיס הסוף המתפרש כתכלית הפרשנית של היצירה השלמה . לפיכך גם אם כל גרסה עומדת לכאורה לעצמה , הרי ששלושתן ורק שלושתן יחד הן הסרט השלם , הגדול מסך כל חלקיו . מכאן שסופה של הגרסה השלישית , שהוא גם סופו של הסרט , אמור וצפוי להיות בעל מעמד פרשני עודף על סופן של שתי הגרסאות הקודמות על פי סדר הופעתן . ואכן , סופה של הגרסה השלישית חורג באופן מובהק ומשמעותי ממה שהוכנו אליו בגרסאות הקודמות . קטע הסיום מפתיע כמעט בכל מובן אפשרי ומאלץ את הצופה / הפרשן לטרוף את ערמת קלפי פרשנותו שנצברה עד כה . אחס...
אל הספר