דיברנו על האופציונליות ודיברנו על התזזיתיות וההפכפכות בהתנהגות האנושית . כמו כן , דיברנו על הבלבול בין הדמויות השונות , האפשרי אצל הצופה , הן משום שזהו אותו השחקן או אותה השחקנית המעצבים אותן , והן משום שכל אחת מהן , וכיוצא באלה , ומצד שני ההנחה כי האדם איננו נולד לוח חלק , ואשר על כן איננו אך ורק פרי של חינוך שניתן לתכנן ולשלוט בו . 42 חשוב להבהיר כי השרירותיות המשמשת את רנה בבחירת האופציות , סדרן ומשכן , איננה מבטאת , לדעתי , טענה כי בחירותיו של האדם הן בחירות שרירותיות במהותן , ובתור כאלה אינן נמדדות באמות מידה מוסריות . נהפוך הוא : השרירותיות משמשת כברירת מחדל . מאחר שאין דרך להציג את כל האופציות , ואין אופציות שהן במהותן רלוונטיות או מתאימות יותר להצגה מאחרות , הרי שהבחירה ביניהן היא שרירותית . בזמנה שלה , מציגה התנהגויות דומות . נשים לב שדיברנו למעשה על שני כוחות מנוגדים לכאורה . האופציונליות , ההפכפכות והתזזיתיות מבטאות כוחות של פירוק , של פיזור – כוחות צנטריפוגליים . התופעות החושפות והמדגישות את קווי הדמיון בין הדמויות , מבטאות דווקא כוחות צנטריפטליים – כוחות של ריכוז , תמצות ו...
אל הספר