המבנה האופציונלי בדלתות מסתובבות הוא מכשיר המאפשר לבחון את מסלול החניכה של הלן , לא רק בפני עצמו , אלא גם אל מול אלטרנטיבה . במהותו של דבר , יש סתירה בין המקריות , האחראית לכאורה להתממשותה של אופציה אחת או אחרת , ובין ניצולה של מקריות זו למטרות " חינוכיות , " כשם שיואיט עושה . הניצול האמור נחשף באופן שאיננו מותיר מקום לספק , כשמסלולו המפוצל של הסרט מתלכד מחדש למסלול אחד . כפי שראינו , ההתלכדות הזאת איננה מקרית או תלוית מקרה . כדי שהיא תתאפשר , כדי שלא תיווצרנה , או תיחשפנה , סתירות פנימיות בין המהלכים השונים בשתי האופציות או באפיון הדמויות ובהתנהגותן , כל המערך המבני והעלילתי של הסרט צריך להיבנות לקראתה . כאמור , גם בהנחה שנמצאה הדרך לשלב את האופציות באופן שלא ייווצרו סתירות פנימיות , עדיין עומדת לפני הבימאי שאלת ההכרעה איזו מן ההלניות תשרוד את המהלך האופציונלי שלה ותוכל להמשיך במשימתה הבאה – לצאת אל המהלך העלילתי המתלכד לערוץ נבחר אחד , כשהיא מסוגלת וראויה . המהלך המתלכד , להבדיל מזה המתפצל בראשית הסרט , איננו מקרי ואיננו יכול להיות מקרי . זהו מהלך נבחר , ואם אכן כך הוא , על הבחירה לה...
אל הספר