לכאורה זהו עניין טכני בלבד . אלא שההבדל בין שתי אופציות לשלוש יכול להיות מובן באופן מהותי הרבה יותר . מבחינה חווייתית , וגם אידאית , המתכונת המציבה שתי אופציות – כן או לא עולה אל הרכבת – היא מצד אחד מאוזנת , ומצד שני פשטנית . האיזון מתבטא בדלתות מסתובבות בכך שכל אחת מן האפיזודות האופציונליות זוכה לאותו משך זמן מסך . כל מהלך עלילתי שמופיע באחת – זוכה למהלך מקביל בשנייה . התחכום הנדרש מן הבימאי נוגע לשאלה כיצד לתמרן בין שתי האופציות באופן שיוביל את שתיהן , בסופו של דבר , לנקודת הצטלבות או התמזגות ראויה , ויאפשר לצופה לעקוב אחרי שני המסלולים בלי להתבלבל . ליואיט הייתה מגבלה , שקישלובסקי בחר להתעלם ממנה . יואיט יודע שעליו להוביל את הדמויות בסרט דרך מתכונת קונוונציות ה"הפי אנד" אל עבר ציפיות הצופה המערבי . הווה אומר , פיטוריה של הלן מעוררים אצל הצופה אהדה אליה , משום שהיא מוכשרת , יפה ונחמדה , והמעשה שיוחס לה , שהיה העילה לפיטוריה , איננו מוצג ואיננו נתפס כחטא מקומם הראוי לעונש כבד כזה . אהדה בסיסית זו מתחזקת ברגע שמתגלה בוגדנותו של ג'רי , בן זוגה . הלן הופכת ל"אנדרדוג" וזקוקה לאהדת הצופה ,...
אל הספר