כפי שהזכרתי , הרכבת היא מוקד פיצול האופציות בכוחו של מקרה , ולאחר מכן גם בסרטים אופציונליים אחרים . דומה שיש בכך יותר ממחווה של יוצרים כלפי מי שיצר את הדגם הראשוני בקולנוע זה . אנסה לבחון כעת , מה יש בה , ברכבת , ההופך אותה לדימוי מרכזי ולמוטיב חוזר בסרטים האופציונליים . 46 היפוכים כאלה קיימים בסרטים רבים ושונים ואינם מיוחדים לקולנוע האופציונלי גרידא , והקונוונציונליות שלהם כבר איננה מחייבת תשומת לב פרשנית מיוחדת . עם זאת , הפרובוקטיביות של הדימויים שבשני השוטים ומיקומם בפתיחת הסרט מעניקים להם בולטות ועצמה טורדי מנוחה , ומתוך כך מסבים את תשומת הלב לסדר הופעתם ולמשמעותו האפשרית . המבנה האופציונלי של הסרט מעורר את שאלת משמעותו וייצוגו של הסדר כסדר , ו / או את משמעותם וייצוגם של סדרים מסוימים , של קונוונציות סדר מסוימות , כגון הסדר הנרטיבי . האם יש משמעות ייצוגית לסדר הדברים ? או שמא הפרגמנטים השונים מייצגים קיום סינכרוני , שבו הסדר הנרטיבי או האחר איננו אלא אופציה פרשנית ותו לא ? יש לזכור כי הקולנוע האופציונלי , להבדיל מאופציונליות המשמשת ברשת הווירטואלית ובמשחקי מחשב , ערוך בסדר מונחה ....
אל הספר