בשקלול שלוש האופציות , אנו מוצאים אפוא כי ויטק איננו מצליח לצאת מפולין באופציה הראשונה , גם לא בשנייה , שבה נוסף על כישלונו גם אבדן כל קשריו החברתיים , ובאופציה השלישית הוא נהרג . נראה כי ניתן לזהות מעין אסקלציה מאופציה לאופציה ; כאילו כל אחת מן האופציות היא ניסיון נוסף של ויטק לממש את רצונו / כוונתו / תכניתו , (?) ולצאת כנציג רשמי , כהישג , אל מחוז החלומות , פריז . הוא נכשל פעם אחר פעם , ועונשו על הכישלון מצטבר ומתעצם . לכאורה , ויטק עובר מאופציה לאופציה ואמור ללמוד לקח מן האופציות שהוא עבר . הוא אמנם בוחר תמיד ב"סוס אחר , " אולם לאו דווקא על בסיס לימוד לקח מצטבר , אלא אולי על בסיס המקרה העיוור והסיטואציה המקרית שהוא נקלע אליה . יתר על כן , זהו איננו הלקח המצופה שהוא אמור ללמוד ממי , או ממה , שכביכול מפקח עליו , ולפי אותו היגיון – מעניש אותו . הלקח שהיה עליו ללמוד אולי , הוא כי אין לו סיכוי לברוח מגורלו , הקובע שהוא לא יצא מפולין ; שכוחו של מקרה , או אפילו כוחו של קישלובסקי , מוגבל לשינוי האופציות , אך לא לשינוי הגורל . ואולי , בניגוד למה שתיארתי כשקלול של שלוש האופציות , אין ביניהן ש...
אל הספר