הסרטים שאני מזהה כשייכים ל"קולנוע האופציונלי" מתאפיינים במספר תכונות מובהקות למדי , המצדיקות לראות בהם אובייקט מחקרי ראוי . ההתייחסות אליהם כאל קבוצה מובחנת , הראויה למחקר ממוקד ומקיף , איננה מובנת מאליה ואיננה שרירותית ; היא מבוססת על זיהוי תכונות צורניות ותמטיות מעוררות מחשבה ועניין . האפיונים והניתוחים שאציע בנוגע לסרטים , אינם מסוג זה המשמש במחקר ובדיון הז׳אנריסטיים , משום שהקולנוע האופציונלי איננו ז׳אנר במובן המקובל 1 בימינו . בהיעדר מושג מוכן ומקובל , אני בוחר לקרוא לו להלן " דגם . " נכון כי המושג ז'אנר , על פי מקורו האריסטוטלי ועל פי הגדרתו המילונית , יכול לחול על כל קבוצת פריטים בעלי מכנה משותף , המבדיל אותם מן האחרים , אלא שזו הגדרה כללית מדי , ולכן אין בה עניין רב . כיום אנו ממיינים על פי חתכים ומאפיינים שונים , והמושג חלוקה ז'אנריסטית מייצג פילוח על בסיס בעל מנעד מאפיינים מסוים . על פי הגדרות שונות , סרטים המשתייכים לז׳אנר מסוים מתייחדים במאפייני רקע ויזואליים ( setting ) דומים , בהלך רוח ( mood ) אופייני ובמאפייני פורמט ( דוקומנטרי , אנימציה , דרמטי , מוסיקלי וכדומה ) משותפ...
אל הספר