על הגישה התאורטית

התהליך שהוביל לכתיבת מחקר זה , כך מתבהר לי מתוך שחזורו , כלל צפייה בהמוני סרטים מזדמנים וניתוחם במשך שנים רבות . בשלב מסוים חשתי והבנתי בדיעבד כי למספר סרטים יש מכנה משותף , ואותו ניתחתי לעצמי , במנותק מן הסרטים עצמם , כ"דגם אופציונלי . " כאשר חזרתי לסרטים אלה וכאשר חיפשתי סרטים נוספים , כבר תפקדו תובנות חדשות אלה , זו הכוללת אותם בקבוצה אחת וזו המייחסת להם אופציונליות כגורם מרכזי בניתוחם ובפרשנותם . אין ספק כי למבט העל החדש , להקשר החדש , יש מעמד מכריע לגבי אופן הניתוח ולתוצר הפרשני של כל אחד מן הסרטים . בפרק א , שבו אציג את מאפייני הדגם , אתייחס כבר למסקנות הניתוח 16 המאוחר יותר והמוטה לעבר ההכללה האופציונליסטית . התהליך הקוגניטיבי הפרשני , המתרחש או המופעל אצל הצופה כלפי הסרט היחיד , משלב בין מבט על למבט אשר עוקב אחרי הסרט שלב אחר שלב , בעת 1 › הקרנתו , תוך הזנה הדדית בין שני המבטים . הגילוי של מכנים משותפים בין סרטים שונים , שנצפו באופן ספורדי ובלא כוונה להשוות ביניהם , מבטא , כך נראה , מהלך פרשני קוגניטיבי שעיקרו מבט על , החורג הרבה מעבר לתהליך ההיחשפות לסרט היחיד במהלך הצפייה בו ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן