פרק ל"ח המאמר על האישה שהודתה שהייתה אשת איש וטענה שהתגרשה ממנו, האם תהיה טענתה זו מקובלת או דחויה.

נאמר כי כאשר האישה אומרת : אשת איש הייתי והוא גירש אותי על פי תנאי חלות הגירושין , דבריה כוללים שני עניינים . העניין הראשון הוא דברה : אני הייתי אשת איש , והוא הודאתה . והעניין השני הוא דברה : הוא גירש אותי , והוא טענתה . אם אין הוכחה שהייתה אשת איש ולא נשמע דבר זה מזולתה , אזי נאמנת בדברה שהיא מגורשת , כפי שאמרו הקדמונים במשנה ( כתובות ב , ה ; כב : ( א"ע " האשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר , ואם יש עדים שהיתה אשת איש והיא אומרת גרושה אני ואל פצל אל לח' אל קול פי אל מראה אדא אקרת באנהא כאנת אשת איש ואדעת אנהא טלקת מנה הל יכון דלך מנהא מקבולא אם יכון מרדודא פנקול אן קול אלמראה אדא קאלת אני כנת אשת איש ואנה טלקני עלי אל אוצאף אלתי יצח בהא אל טלאק קד ישתמל עלי מעניין אל מעני אל אול הו קולהא אני כנת אשת איש והו אקראר מנהא ואל מעני אל תאני הו קולהא אנה טלקני והו דעוי מנהא פאדא לם תכן בינה עליהא באנהא כאנת  אל הספר
מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח