נאמר שיסוד הדברים בפרק הזה הוא מאמר הקדמונים במשנה ( גיטין ט , ה ; פו : ( ב"ע " שנים ששלחו שני גטין שוין ונתערבו , נותנין שניהם לזו ושניהם לזו . לפיכך אם אבד אחד מהן השני בטל . " וגידרו של ביטול זה הוא ששמות שניהם ושמות אבות שניהם ושמות נשות שניהם ושמות אבות שתיהן שווים , בהתאמה . וכתב כל אחד משניהם גט לאשתו , וכיוונו שניהם לשמה , ומסרו שניהם את שני הגיטין יחדיו לשליח אחד על מנת שימסור לכל אחת משתיהן את גיטה . ונתערבו שני הגיטין ולא ידע השליח איזה משניהם לאישה זו ואיזה ואל פצל אל כה אל קול פי חכם אשתראך אלגטין ואשתבאה { ה } א פנקול אן אצל אל כלאם פי הדא אל פצל הו קול אלקדמא פי אל משנה שנים ששלחו שני גטין שוין ונתע [ ר ] ב ° ו [ נו ] תנין שניהם לזו ושניהם לזו לפיכך אם אבד אחד מהן השני בטל . [ פאמא ] חד הדה אל עטלה הי אן ) נפסק ( [ תנסק ] תסאויא פי א ° [ ס ] מאיהמא ואסמא אבא [ יה ] מא ) ות ( ותסאוי אסמא זוגתיהמא ואסמא אבאיהמא וכתב כל ואחד מנהמא גט לזוגתה ) וקצדתא ( [ וקצדא ] בה לשמה ודפעא ג'מיעא אלגטין אלי רסול < ואחד > [ לי ] דפע אלי כל ואחדה מנהמא גטהא פאכתלט אל גיטאן ולם יעלם אלרסול א...
אל הספר