נאמר שהקדמונים הזכירו זאת בשני מקומות בתלמוד . המקום הראשון הוא מה שהזכירו בתלמוד גיטין , והוא העיקרי , והמקום השני הוא מה שהזכירו בתלמוד כתובות . אשר למה שהזכירו בתלמוד גיטין הוא אומרם ( לד : ( א"ע " ההוא דאמר להו , אי לא נסיבנה עד תלתין יומי ניהוי גיטא . כי מטא תלתין יומי אמר להו קד אטרחנא . " והכריעו בעלי התלמוד : " אי משום אונסא אין אונס בגיטין , אי משום גלויי דעתא בגיטא פלוגתא דאביי וראבא הוא . " ואמרו עוד : " ההוא דאמר להו , אילא נסיבנה לראש ירח אדר ניהוי גיטא . כי מטא ראש ירח אדר אמר להו , אנא ראש ירח ניסן אמרי . " ואמרו בעלי התלמוד : " אי משום אונסא אין אונס בגטין , אי משום גלויי דעתא בגיטא פלוגתא דאביי ורבא היא . " וכבר נתברר ונתחוור מדברי בעלי התלמוד שההלכה היא : " אין אונס בגיטין . " ואולם היה קשה למי שסבר שההלכה היא " יש אונס בגיטין , " כיוון שראה בריש תלמוד כתובות שתי לשונות . הלשון הראשונה היא אומרם ( כתובות ב : ( ב"ע " אמר רבא ולענין גיטין אינו כן . אלמא קאסבר ראבא אין אונס בגיטין . מנא ואלפצל אל כ"ב אלקול פי מראד אלקדמא פי קולהם אין אונס בגיטין ותחריר אלהלכה פיה פנקול א...
אל הספר