ציטוטים רבים מן התלמוד המשוקעים בתשובות הגאונים ובחיבוריהם שימשו מקור לא אכזב לכל מי שחפץ לבחון את נוסח התלמוד . מתקופת הראשונים ועד ימינו נעזרו הלומדים והחוקרים בציטוטים אלה לשם קביעת הנוסח המדויק או המקורי של התלמוד הבבלי . מכיוון שנוסח הגאונים קרוב בזמן ובמקום לעריכת התלמוד , הרי שבחינתו , כך סברו , תביא לגילוי הנוסח המקורי שיצא מתחת ידם של עורכי התלמוד , ולכל הפחות לנוסח קרוב לכך . במהלך המאה התשע עשרה תרו רבים אחר חומר תלמודי אבוד וקיוו למצוא אותו במקורות גאוניים , ובמאה העשרים נוצלו כתבי הגאונים גם לשם גילוי עריכות שונות של התלמוד הבבלי , שנמסרו במקביל בישיבות הגאונים השונות . על גישות אלה ערער לאחרונה ברודי . הוא טען שספרות הגאונים משקפת עריכה אחת בלבד של התלמוד , שכן התלמוד נמסר בישיבות הגאונים בעיקר בעל פה ומילותיו מעולם לא נקבעו . אם כן , אי אפשר לדבר על נוסח מקורי יחיד אלא על מסגרת אחת – קבועה בתוכנה אך שונה במילותיה . תלמודו של רשב"ח , שממנו הוא מצטט בהרחבה , מאפשר בחינה מחודשת של שאלות אלה . עתה ניתן לבחון את נוסח התלמוד שבספר הגירושין , שהיה גנוז עד כה , ולהשוותו לעדי נוס...
אל הספר