בשעת הדעיכה של המרכז הרוחני הוותיק שבבבל פעלו אחרוני הגאונים כשלהבת המתגברת טרם היעלמותה . רב סעדיה , שנתמנה לראשות ישיבת סורא כדי לחזקה , הביא עמו חידושים רבים ובהם סוגה ספרותית חדשה של ספרי הלכה . ספרים אלה , הסובבים סביב נושא אחד , מגישים ללומד בשפתו הערבית את סוגיות התלמוד הדנות בנושא הספר כשהן מבוארות ומתורגמות , עם הפסיקה המעשית העולה מהן והשיקולים המביאים להכרעה זו . רב שמואל בן חפני ( רשב , ( ח" גאון סורא בין השנים , 1013–998 ביסס והרחיב סוגה זו . הוא כתב למעלה מארבעים ספרי הלכה והם נפוצו בכל רחבי העולם היהודי דובר הערבית בתקופתו . ספרים אלה נתחבבו על הלומדים , ורשימות ספרים מגניזות קהיר מלמדות שספרי ההלכה שלו היו כמעט בכל ארונות הספרים שכללו ספרי פסיקה . גדולי ישראל בדורות שלאחריו שיקעו מפסיקותיו בחיבוריהם והלומדים ביקשו מהם להבהיר סתירות בין ספריהם לספרי רב שמואל . ואולם , מסיבות של זמן , מקום ושפה הלכו ונשכחו חיבוריו של ר"ש בן חפני , כמו שאר החיבורים של הגאונים שלא תורגמו לשפה העברית , ורק ציטוטים ודיונים הלכתיים מתקופת הראשונים העידו על מה שהיה ואבד . עם גילוין של גניזות קה...
אל הספר