ב. היינץ קוהוט

פסיכולוגיית העצמי של קוהוט נסמכה על תפיסת הנרקיסיזם הראשוני של פרויד , אך לעומת פרויד שראה בנרקיסיזם רק שלב בדרך לגילוי האובייקט באמצעות השקעת הליבידו בו , קוהוט ראה בנרקיסיזם גם את ההשקעה הליבידונלית בכל מה שתורם לבניית העצמי . כלומר , בעיני קוהוט אין מדובר בשלב ביניים ראשוני בהתפתחות האדם שנועד לפנות את מקומו לאהבת אובייקט , אלא בציר התפתחותי המלווה את האדם לאורך כל חייו . היות שפסיכולוגיית העצמי של קוהוט מסיטה את מרכז הכובד של התאוריה הפסיכואנליטית מן הדחפים אל העצמי , הנוירוזה במובנה Lacan 1997 , p . 4 10 הקלסי ( כתוצר של חרדת סירוס או פנטזיה לא מודעת אחרת ) מובנת עתה כהפרעה נרקיסיסטית , הפרעה שהיא בראש ובראשונה תוצר של אפשרות לרגרסיות בעצמי או התפוררות העצמי . מודל הקונפליקט הנוירוטי מוחלף במודל הליקוי בארגון העצמי . על פי מודל זה העצמי הוא ישות דינמית ואינטגרטיבית , ובשונה ממערכת היחסים הקלסית בין האגו והאובייקט ( אגו דחפי המופרד מן האובייקט , ( הוא מאופיין במערכות יחסים של אובייקט עצמי . כלומר , האובייקט כאובייקט עצמי נתפס כחלק אינטגרלי של המערך הנפשי הנרקיסיסטי . הצבת המצב הנרק...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן