א. ז'אק לאקאן

כמו פרויד גם לאקאן מקדם את ההנחה כי ראשית חייו של התינוק מתייחדת בנרקיסיזם וכי חייו שלו אינם מופרדים מסביבתו ומאמו . בין הגילים חצי שנה לשנה וחצי עובר התינוק שלב שהוא מכנה אותו " שלב המראה . " בתהליך ההיפרדות של האני מהסביבה הראשונית ישנו רגע שבו התינוק מביט במראה ומבחין בהשתקפות של עצמו . ( imago ) שלב המראה הוא דרמה שהדחף הפנימי שלה מתגבר מחוסר סיפוק אל ציפייה – והיא מייצרת בעבור הסובייקט , שנלכד בפיתוי של זיהוי מרחבי , המשכיות של פנטזיות שמשתרעת מדימוי גופני מקוטע ועד צורה של טוטליות שאותה אכנה אורתופדית – ולבסוף , עד הנחה בדבר שריון של זהות מנוכרת , שתסמן במבנה הנוקשה שלה את כל ההתפתחות המנטלית 10 של הסובייקט . מצד אחד , גילוי ההשתקפות של עצמו מאפשר לתינוק להבין את גבולות צורתו ( Gestalt ) ומאפשר לתחושות הגופניות בעלות האופי הפרגמנטרי להתאגד סביב נוכחותו של הדימוי , ומצד אחר הוא יוצר הבחנה בין האני והאחר . ההשתקפות שמופיעה במראה מלמדת על קיומו של אני שהוא למעשה השתקפות של עצמו ולא הוא עצמו , כלומר של אני שהוא אחר ממנו . אחרות זו השוכנת בבסיס אפשרות קיומו של האני יוצרת את מה שמכנה ל...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן