השלב הנרקיסיסטי מוסבר אצל פרויד במונחים של אנרגיה ליבידונלית ויכולתה להיות מושקעת בפעולות ובאובייקטים . מה שאחר כך מתפתח לכדי האגו הבוגר הוא לעת עתה ליבידו אגו שבו האנרגיה הליבידונלית משוקעת לחלוטין באם בבחינת ישות שאינה מופרדת מעצם קיומו של התינוק . תהליך התפתחותו של האגו כולל נסיגה ליבידונלית מהשלב הנרקיסיסטי הראשוני , אגירתה של האנרגיה הליבידונלית באגו , ומעבר לשלב שניוני , ליבידו אובייקט , שבו האגו משתמש באנרגיה הליבידונלית להטענת אובייקטים . התהליך שבו הליבידו נסוג מהמצב הראשוני אל מצב שבו האגו מתפקד ככלי קיבול לאנרגיה ליבידונלית שהוא משקיע אותה באובייקטים סביבו הוא תחילתו של המסע מילדות לבגרות ולעבר היכולת להכיר במציאות האובייקטיבית . המשקל הסגולי של תיאור זה על רקע ציר ההתפתחות הפסיכולוגית הוא עצום , כי הוא מתאר את המעבר מתקופה שבה העולם מופיע בצורה פרה מציאותית לשלב שבו העולם מתגלה מבעד לפריזמה של המציאות האובייקטיבית . דהיינו , בשלב הנרקיסיסטי העולם מופיע ללא החלוקה הקטגוריאלית לסובייקט ואובייקט , חוץ ופנים , והמפגש עם המציאות כמציאות אובייקטיבית מתגלה כהתרחשות שהיא במהותה אגו...
אל הספר