גלן מציג עמדה אנליטית ביקורתית , שעל פיה קשייו של פרויד בטיפול של אידה הם תוצאה של העברה נגדית . לראיה טוען גלן כי – . 1 פרויד נטה להציע פירושים מיניים בשלב מוקדם מדי באנליזה ולא הבין שנערה מתבגרת עלולה לפרש זאת כאקט פיתוי מצדו . . 2 בפנייתו אליה לובש פרויד דמות אבהית סמכותית , ופירושיו על המשמעות החבויה של הסימבולים בדבריה ובחלומותיה ניתנים בצורה דידקטית . . 3 אף שפרויד מציין כי התרשם ממנה לטובה הוא נטה לדחות אותה מעליו . מגמה זו הגיעה לשיאה בטיפול האחרון , שבו במקום לנסות ולתמוך בכוחותיה הפנימיים שרצו בטיפול , הוא קיבל את החלטתה ובחר לנצל את פגישתם האחרונה להמשך עבודת הפרשנות שלו . כמו כן מצביע גלן על העובדה שהשם הספרותי שמעניק פרויד לאידה באואר , " דורה , " הוא שם של משרתת בבית אחותו , דבר שמצביע מצד אחד על הפנמתו של פרויד את פחדיה כי מר ק' ואביה נהגו בה כבמשרתת ומצד אחר על קשר לאנליזה העצמית של פרויד , שבה הוא מגלה כי האומנת שגידלה אותו הייתה היוצרת הראשונית של הנוירוזה שלו . כישלונו של הטיפול , קטיעתו בטרם עת ותגובתו של פרויד לסיומו מוכיחים לדעת גלן כי ההעברה הנגדית שיחקה כאן תפקי...
אל הספר