כמו שצוין , ברנטאנו תופס את תהליך ההכרה כתהליך אמפירי שבבסיסו מתרחשים האקטים האינטנציונליים : כל תופעה מנטלית מאופיינת במה שהסכולסטיקה של ימי הביניים כינתה חוסר קיום אינטנציונלי ( או מנטלי ) של אובייקט , ומה שאנו עשויים לכנות , אם כי לא לגמרי באופן חד משמעי , התייחסות לתוכן , הכוונה לעבר אובייקט 44 [ ... ] כל תופעה מנטלית כוללת משהו כמו אובייקט בתוך עצמה . האינטנציונליות היא אפיון של כל התופעות המנטליות . כלומר , ללא האינטנציונליות תופעות מנטליות כלל לא היו מן האפשר . התופעות המנטליות מחולקות לשני סוגים : מצד אחד הייצוגים ומצד אחר המצבים המנטליים כגון אמונות , רצונות ושיפוטים , כלומר התפקודים הקוגניטיביים של התודעה . המצבים המנטליים הם תוצר של הייצוגים , כלומר הייצוגים הם בעלי מעמד ראשוני יותר במסגרת התופעות המנטליות . אנו עשויים להחשיב את ההגדרה הבאה של תופעות מנטליות כנכונה באופן 45 ודאי : או שהם הצגות או שהם מבוססים על הצגות . כל אינדיקציה של איכות המופיעה בתופעות המנטליות ואינה יכולה להיות מתויגת כייצוג היא תוצר של התפקוד הקוגניטיבי של התודעה . ברנטאנו מבחין הבחנה ברורה בין ייצוג ,...
אל הספר