1. המנגנון הנפשי ב"פרויקט"

פיזיולוגיים . אך בל נקדים את המאוחר ; נתבונן תחילה כיצד בונה פרויד את הדגם התאורטי של מנגנוני הנפש . בבסיס ההסבר נמצא מרכיב חומרי שפרויד מכנה אותו " נוירונים . " הללו מתפקדים למעשה כרשת מסועפת אחת גדולה . בין הנוירונים עוברת כמות אנרגיה שהוא מכנה אותה . Q זרימת האנרגיה בין הנוירונים אינה אקראית – היא מתרחשת לפי חוקי תנועה מסוימים . העיקרון הראשוני ביותר שפועל בדגם ומתווה את זרימת האנרגיה הוא "עקרון ההתמדה" . ( principle of constancy ) על פי עיקרון זה המנגנון הנפשי עסוק בייצוב כמות האנרגיה המצויה במערכת . צבירת אנרגיה במערכת זהה למצב של מתח , ואי לכך המנגנון מחויב לוויסות ושחרור מתמיד של אנרגיה . להבדיל מהייצוג הכללי של האנרגיה , ( Q ) את כמות האנרגיה הספציפית הנעה בתוך רשתות הנוירונים מכנה פרויד . Q’n מקור האנרגיה שזורמת בגוף הוא כפול : היא מגיעה מגירויים הבאים מהעולם החיצון ( חמשת חושי התפיסה ) ומגירויים פנימיים כמו תיאבון ויצרים . כאשר מדובר בגירויים חיצונים , עקרון ההתמדה מתפקד או נשמר בצורתו הפשוטה . הנוירונים מתמלאים אנרגיה עקב גירוי חיצוני ופורקים אותה כדי לשחרר את המתח שנאגר בהם...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן