הקדמה

בחלק זה של הספר אנסה לאפיין תופעה סימפטומטית בשיטה הפסיכואנליטית : העיוורון כלפי הזמניות . הניסיון להצביע על העיוורון הפרוידיאני לשאלת הזמן אינו פשוט , משום שהתאוריה הפרוידיאנית מכילה לא מעט התייחסויות מפורשות לזמן , ויותר מכך , תפיסה שלמה , גם אם מובלעת , של מושג הזמן . אנסה להראות כי המסגרת המושגית שבה פרויד חושב על הזמן אינה מאפשרת אלא תפיסת זמן לינארית , שעומדת בניגוד לתפיסת הזמניות של היידגר שדנו בה בחלק הראשון של הספר . בשלב ראשון בניתוח מושג הזמן אצל פרויד אתמקד בטקסט מוקדם של פרויד " הפרויקט לפסיכולוגיה מדעית" . ( 1895 ) בשלב השני אראה כי הפנמת הפילוסופיה של ברנטאנו על ידי פרויד פתחה לו צוהר שבעדו הוא השכיל להביט באותם ממצאים קליניים שהיו ידועים לעמיתיו ולמקמם מחדש בתוך תורת הכרה המתוארת ב"פרויקט . " בנוסף אראה כי עם הפנמתה של תורת ההכרה של ברנטאנו אל תוך מחשבתו של פרויד הושתת הפרויקט הפסיכואנליטי על ההנחה המטאפיזית של תפיסת זמן לינארית שאפיינה גם את מחשבתו של מורו . כל אלו – בפרק הרביעי . בפרק החמישי אדגים באמצעות ניתוח המקרה של אידה באואר כיצד תפיסת הזמן הלינארית המונחת בבסיס...  אל הספר