באיזה אופן מתנהלים חיינו קודם כול ביחס לזמן ? ליתר דיוק , באיזה אופן חיינו מתנהלים ביחס לזמן כאופק האפריורי של הרגע ? ראשית נאמר שהזמן אינו דבר מה שההיות שם מתכוון אליו כמו שהוא מתכוון לעבר דבר מה הנמצא לצדו . כמו כן , הוא אינו ישות אבסטרקטית שאנו מביאים בחשבון כאשר אנחנו מתכננים את התנהלות חיינו היומיומיים , או לצורך העניין , חיינו יוצאי הדופן . הזמן מראה את עצמו כל עוד אנו דואגים לארגן את הפעילויות וההתנהגויות שלנו ביחס לזמן שנדרש לעשייתן . ההיות שם מתייחס לזמן גם אם אינו מצביע על כך באופן ישיר או תמטי . עצם קיומו הוא לקיחת זמן להיות שלו ולמערכות יחסיו עם העולם הסובב אותו . באופן מובלע , ההיות שם תמיד כבר אומר " עתה" בזמן שהוא מתעסק , מטפל ופועל עם דבר מה הנוכח בעולמו . כאשר אני מניח את הספר על השולחן , כאשר אני מתבונן בפסקה שכתובה באופן מעניין , כאשר אני צועד ברחוב , אני מתייחס , בהתאמה , לספר שקראתי , לתוכן שנגע בי ולרחוב סירקין כהווים ( כישנם . ( לא לגמרי שונה המקרה כאשר אני אומר באופן מובלע " עדיין לא עתה" בזמן שאני אומר " הפסקה לא בהירה מספיק" או כאשר אביו של ילד קטן אומר לו " א...
אל הספר