לאחר חשיפת העולמיות של העולם כתופעה אונטולוגית שמאפשרת להיות שם לגלות את הדברים ( הישים ) כמו שהם מופיעים בהקשר היומיומי , מרחיב היידגר את Palmer 1969 , p . 132 17 המעגל שהוא מפעיל עליו את המתודה הפנומנולוגית ועובר לחקור כיצד ההיות שם מתגלה לעצמו וכיצד הוא פוגש היות שם אחרים . השאלה שהיידגר פותח בה חקירה זו היא , מי הוא ההיות שם במובנו היומיומי . התשובה היא כי ההיות שם הוא ישות שהיא תמיד עצמי , . ( I am ) Ich bin כלומר , בכל מקרה ספציפי ההיות שם הוא היות שם שלי , ועובדה זו מצביעה על ההבניה האונטולוגית שמאפיינת את ההיות שם אך מותירה מאחוריה אספקט אונטי חשוב שהיידגר מבקש להפנות אליו את המבט הפנומנולוגי . בכל פעם שההיות שם מובן כאני , כ , I am הבנה זו מקפלת בתוכה אספקט אונטי שבו העצמי מובן מתוך מובדלות מהאחרים . הפניית המבט הפנומנולוגי אל עבר אספקט אונטי זה מגלה כי האפיון המידי של ההיות שם ככזה אשר בכל רגע נתון הוא שלי כבר שייך למבט רפלקטיבי טעון בהנחות מטפיזיות בדבר אופיו הסובסטנציאלי של האדם בהיותו סובייקט מתמיד , ישות המפורשת לאור אופק משמעות של יש נמצא . כדי שלא ליפול במלכודות מסוג ז...
אל הספר