דקרט הוא שעשה לראשונה שימוש במושג סובייקט שמהותו היא האני החושב . דקרט מתאר את הסובייקט כיש מנותק מן העולם , ודוגמה טובה לכך אפשר למצוא באופן שבו הוא מנסח את המוטיבציה הפילוסופית שלו ליצירת הספק המתודולוגי , לשון אחרת : את המוטיבציה לגילויה של העובדה הסינגולרית ביותר שעליה לא חל הספק – ה . Cogito עתה ידוע לי ש [ ... ] אין אנו משיגים את הגופים בשום פנים על ידי הדימיון או על ידי החושים אלא אך ורק על ידי כוח העיון שבנו , ושאין אנו מכירים אותם על ידי מה שאנו רואים או ממששים אותם , אלא אך ורק על ידי מה שאנו משיגים אותם על ידי המחשבה ; ולפיכך רואה אני בבירור שאין דבר 1 שאכיר אותו ביתר קלות מאשר את רוחי שלי . הפרויקט הקרטזיאני צומח מתוך תפיסה המגלה את קיומו של האדם בעולם 2 כקיום המשוקע כל כולו במרחב המחשבה . הספק , העומד בבסיס הפילוסופיה הקרטזיאנית , עולה בהקשר זה כשאיפה למצוא ידע השייך למרחב המחשבתי , ידע אשר יהיה תקף בכל הנסיבות האפשריות . כדי שדקרט יוכל להטיל ספק , עליו כבר להיות מצוי בתוך סוג של קשר משמעותי לעולם שמאפשר לו להכיר בדברים שהוא מכנה " גופים . " הימצאות האדם במערכת יחסים מור...
אל הספר