מתוך עמדת המעורבות אנו רואים את הזולת במשקפי ציפיותינו העשירות כלפיו ומגיבים אליו בהתאם , ופירוש הדבר שאנו רואים אותו כאחראי למעשיו . הנסיגה 32 ״הרצון הטוב״ – המניע לפעולה מוסרית – אינו רצון במובן פסיכולוגי זה אלא זהה עם ״ההכרה התבונית של החובה״ . 33 במרכז הפרק הנוכחי עומד מושג האחריות ; מושג החופש וזיקתו למעורבות יידון בפרוטרוט בהמשך . מראיית הזולת כאחראי מתבקשת בסיטואציות מסוימות ( ואפשרית תמיד למטרות מסוימות , ( אך ההבחנות שאנו רגישים אליהן מעמדת המעורבות אינן ההבחנות המדעיות שאינקומפטיביליסטים גוררים לוויכוח : פסיכופטים וילדים ( דוגמאות סטרוסון , ( גם נרקומנים כפייתיים שאין לרצונם העמוק כל השפעה על הנעותיהם 34 ( דוגמאות פרנקפורט ) – ציפיותינו מהם בטלות או קטנות , וכך מידת אחריותם . לצמצום הציפיות מהם יש בדרך כלל ( אך לא תמיד (! יסוד בהם עצמם – יחס בין אישי מתקיים בין בעלי רצון ואישיות , והוא עשיר ועמוק יותר ככל שהרצון והאישיות עשירים ועמוקים יותר – אך חילופי העמדות ומצטרפיהן בעולם ( קרי , הזולת שנגלה מתוכן ) רגישים למידת ההיענות ההדדית של העומדים ביחס ( תמה שאשוב אליה בהמשך ) ולצר...
אל הספר