סטרוסון מעיר שהצגתו אינה עושה צדק עם עושר ההבחנות שמנמרות את תחום היחסים הבין אישיים , ועל כן מוטב לראות בה התוויה של כיוונים ובסיס להבחנות נוספות ולא שרטוט ממצה של קווים חתוכים ומוגמרים ( על אחת כמה וכמה נכונים הדברים ביחס לבבואת דבריו שאציג כאן . ( עיקרית בדבריו האבחנה שביחסינו עם זולתנו אנו נעים על ציר של מעורבות וריחוק , ואנו נעמדים בהזדמנויות שונות בנקודות שונות על הציר הזה . גורמים רבים מעורבים בקביעת המידה היחסית של מעורבותנו וריחוקנו , ובהם אופי מעשיהם של האנשים הבאים עמנו ביחס , טיבם ואופיים שלהם , קרבתם אלינו , סוג האינטראקציה שלנו אתם וגם נכונותנו או אי נכונותנו לשאת את עול המעורבות , שיכולה לעתים להיות למעמסה . ( הגורמים הרבים האלה אינם כוללים את השקפתנו המדעית בדבר טיבו הדטרמיניסטי או האינדטרמיניסטי של היקום ; עמידתנו על הציר מעורבות–ריחוק אינה רגישה להבחנות שההשקפה המדעית נושאת בחובה , ובעיקר להפך – השקפה זו אינה רגישה להבחנותינו שלנו ; היבט זה של התיאור שייך כבר לזרות שסטרוסון מוצא בין עמידה בתוך מרקם היחסים הבין אישיים לבין התאוריה המדעית , ויידון בסעיף הבא . ( מהי מעור...
אל הספר