מהלכו הליברטני של סארטר נועד לשחרר את ההכרעה מהיקבעות בעצמי , ובעצם מכל שורש ויסוד בעצמי ומכל זיקה אליו ( גם המסילה הרציונלית ששיקול דעת נוסע 30 עליה נחשבת היקבעות כזו . ( לשם כך סארטר מאיין את העצמי – העצמי המכריע ( הרלבנטי ) ״אינו ולא כלום״ או ״מופרד על ידי לא כלום״ מכל קביעה ואפיון . כמו שראינו , גם כשמבט שטחי רואה את ההכרעה כתוצאתו של שיקול דעת מודע ורציונלי של עצמי מגובש זה כבר , ביסודה ניצבת הכרעה קודמת וספונטנית יש מאין ( שבה בכל רגע ורגע עצמי שאינו כלום יוצר את העצמי ״האובייקטיבי״ . ( הנוסחאות האלה מתמודדות עם מראית העין של היקבעות שבהכרעות מודעות פרי שיקול דעת , ובסעיף הקודם התחקיתי על פשרן העמוק . אבל החיים מזמנים לסארטר דוגמאות נוחות יותר לעניינו , דוגמאות של הכרעה רדיקלית . דבריו על הכרעה רדיקלית מפרשים ומחדדים היבטים של ההכרעה החופשית שמאפיינים לדעתו כל הכרעה ( אפשר לומר שלדידו כל הכרעה היא בעצם רדיקלית , ( והמעיין יכול לזהותם גם בתיאוריו הקודמים , שעניינם הכרעות רגילות . סיטואציית ההכרעה הרדיקלית נוחה אפוא להארת השלכותיו של מושג החירות שלו על אופייה של הכרעה . כמו כן , בה...
אל הספר