מה שמוטל על הכף

רשות לכל אדם נתונה : אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו , ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו ( רמב״ם , הלכות תשובה , ה . ( בהכרח כפוף האדם תמיד להיפעלויות , נגרר אחרי הסדר הכללי של הטבע ונשמע לו ( שפינוזה , תורת המידות , ד , ד . ( שתי המובאות מציגות שתי תמונות שונות , ודומה שמנוגדות בתכלית , של המצב האנושי . מה שמוטל על הכף אינו רק מקומו של האדם בתוך סדר הטבע – כאילו הייתה זו רק שאלה מדעית או תאורטית – אלא עצם אנושיותנו . אם , כדברי שפינוזה , האדם הוא " בהכרח כפוף [ ... ] ונגרר אחרי הסדר הכללי של הטבע״ , הרי אין הוא אלא פיסה מפיסות הטבע , צומת של אירועים ותהליכים שמתרחשים על פי חוקי הטבע . אפשר שפיסה זו של הטבע מורכבת ומשוכללת יותר מאחרות , אבל דומה שבמורכבות ובשכלול לבדם לא די כדי להתרחק ממסקנתו העגומה של קוהלת " ומותר האדם מן הבהמה אין . " מותר האדם וכבודו תלויים בכך שהוא אדון לעצמו 1 ולמעשיו , ש"הרשות בידו . " 1 הזיקה העמוקה בין תפיסת האדם והעצמיות ובין שאלת החופש והאחריות מודגמת בין השאר בכך ששינוי רדיקלי באחד הקטבים בצמד הזה מחולל שינוי מקביל גם באחר...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן