הגברת המעורבות המשפחתית בתהליך הטיפולי

כפי שתואר בהרחבה בכמה מקומות לעיל , הקהילה מקפידה על שמירת קשר עם משפחות המטופלים , ואף משתדלת לשלבם בתהליך הטיפולי , מתוך תפיסה שבמחלת ההתמכרות יש גם פן משפחתי – לעיתים כגורם , לעיתים כתוצאה ולרוב כשני הדברים גם יחד . אבל מסתבר שהקשר המשפחתי המתקיים אינו מספיק להשגת המטרות שבבסיסו . לדברי עובדים , יש צורך בחיזוק הקשר עם המשפחות ובהגברת מעורבותן בתהליך הטיפולי של ילדיהן . זאת , באמצעות מתן הסברים רחבים ומעמיקים יותר באשר למרכיבי הטיפול , למקור בעיותיו של המטופל ולתהליך הטיפולי שהוא עובר . לדבריהם , שיתוף זה ירתום את בני המשפחה לטובת התהליך הטיפולי , יגביר את שיתוף הפעולה שלהם עם המטופל ויקדם את תהליכי החלמתו . באופן דומה , כל ההורים שרואיינו ( כולם הורים למטופלים מקהילת הנוער ) טענו כי יש להגביר את מעורבותם של ההורים בתהליך הטיפולי – למשל , על ידי כך שגם צוות העובדים ייזום קשר עימם , ושהקשר מולם לא יהיה חד צדדי כפי שהוא כיום . זאת ועוד , לדבריהם , הגם שברטורנו יש " קבוצות הורים" שמתכנסות אחת לשבוע ( לאחר שעת הביקורים במקום ) במטרה להעניק תמיכה רגשית להורי המכורים , הן אינן מופעלות בצור...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן