כמו שאלת המחבר , כך גם נושא הדמיון עומד בצלן של תמות ידועות יותר בהגות סארטר , כגון החירות והפוליטיקה , אף על פי שהיה בעל חשיבות רבה עבור סארטר . כסופר וכמחזאי העביר סארטר זמן רב במחוזות הדמיון כשהוא ממציא עולמות מדומים ומעלה אותם על הכתב . כפילוסוף הוא הרבה לחקור את נושא הדמיון , ומחקרים אלה הפכו לבסיס של כמה מתפיסותיו הפילוסופיות החשובות ביותר , לרבות תפיסת האדם כחירות . סארטר עצמו מעיד על כך בתשובתו לשאלתה של סימון דה בובואר האם הדיון בדמיון הוא מקור תפיסת האין שלו . וכך הוא אומר : 1 " הבעתי בהמדומה את הרעיון המהותי שלי , " וכוונתו היא שתפיסת התודעה כאין וכחירות , שהיא אחת התפיסות המרכזיות ביותר בהגותו המוקדמת , נבנתה על בסיס מחקריו את הדמיון . בריאיון אחר טוען סארטר שגם יצירתו האחרונה , הביוגרפיה 2 של פלובר , היא למעשה המשך של החיבורים המוקדמים על הדמיון . אין זה מקרי שבחיבור המנתח את חייו של פלובר יש לתאוריות על הדמיון מקום מרכזי . לפי סארטר , דמיון אינו רק אחד הכלים המשמשים את המחבר ליצירה , אלא המחבר הוא אדם שבחר בחירה קיומית והעדיף את המדומה על המוחשי . יתרה מכך , לדעת סארטר תו...
אל הספר