מבוא שלוש אימהות החינוך הקיבוצי

שלושה שבילים קיבוציים הובילו אותי לשלוש נשים - לשלושה סיפורי חיים מרתקים : השביל הראשון לביתה של מרים רות - ל"ז סופרת הילדים הנודעת , בקיבוצה שער הגולן . מרים רות הייתה האישה הראשונה שראיינתי . באתי אליה לראשונה ביום קיץ לוהט של עמק הירדן . בקלות מצאתי את ביתה בין שבילי הקיבוץ , את מרים "ציורה" כולם מכירים , כולם יודעים איפה היא גרה ויודעים גם להוסיף : "כיף לך , עם צ'ורה תמיד מעניין לשוחח " ! בית קטן , עדיין נושא חזות של צריף , מטופח ונקי וצנוע מאוד . מרים יושבת בפינתה הקבועה - כורסה נוחה והדום להניח עליו את רגליה , שעייפותן ניכרת בהן בגיל 94 שנים . גם העיניים כבדות והראייה מטושטשת , אך אין זה מפריע לה לספר לי על ספרה הבא העומד לצאת לאור "בעוד מספר שבועות . " בביקורי השלישי הספר כבר ממתין לי על השולחן . מרים רות , נמוכת קומה , מבעד למשקפיים עיניים תכולות , חייכניות ופנים המביעות רגש : עצב , שמחה , כעס וצחוק - בגיל 95 פניה עדיין פני ילדה . מרים רות פרסמה עשרות מאמרים בנושאי חינוך וספרות לגיל הרך ועשרות ספרי עיון וספרי ילדים . בשנת , 1974 בהיותה בת , 64 גבי אסם ראיינה בשנים 2004-2002 את ...  אל הספר