ד' אנחנו הבנים

דוד וזאנה חל אצלי שינוי ... האמת , חל אצלי שינוי בחיים . אני הייתי חילוני כזה , יושב על הגדר . הייתי נוסע , מטייל , לא מדליק אש , לא אכלתי חזיר , לא התפללתי , היום אני שומר שבת , לא נוסע בשבת , אחרי שאבא שלי נפטר . אנחנו בית מסורתי לא דתי . בשבת כל הילדים יושבים אצלי בשולחן לקידוש ושומעים ברכות ואני חושב שזה טוב . זה נותן צביון ... אני מאמין שאם ההורים שלי לא היו כאלה לא היה לי את זה היום , זה בטוח , מי שאין לו את השורש אז הוא לא יכול לגדל את העלים . זהו , אני לא רואה בזה פסול , אם אפשר לשלב את זה עם חיים רגילים . וזה היתרון ביישוב הזה , כי באמת אף אחד לא הפריע לאף אחד ולא נכנס לחיים הפרטיים . החיים היו חופשיים , יש בית כנסת , מי שרצה בא להתפלל , מי שלא רצה לא הלך . היו כאן התפלגויות , היו כאן אנשים שעבדו בשבתות והיו כאן כאלה שלא עבדו בשבתות , בניגוד לישובים אחרים , למשל בברוש ובתדהר , מי שהיה עובד בשבת ... כאן קיבלו את זה ... היו כאן הרבה אנשים שעבדו בשבתות , המשיכו לעבוד , השבוע לא נגמר אצלם . אבא שלי לא כפה את דעתו עלינו , ככה שאם נסעתי בשבת אז הוא לא אמר לי תעוף מהבית כי אתה נוסע ב...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית