הטכנוקרטים כאליטה

השתנות הקיבוץ ומקומה של האליטה הטכנוקרטית בו על רקע הניתוח התאורטי של 5 אליטות , מעמידה את התאוריה האליטיסטית מול מקרה גבולי . כמו כל מקרה מסוג זה , נדרשים מהחוקרים פיתוח תאורטי ואף הבהרות על מוסכמות הגישה . למשל , הכלל המקובל הוא שהאליטות השולטות משמרות את ההסדרים החברתיים ( שעתוק ) ושהלחצים לשינוי נובעים מלחץ חיצוני . ( Etzioni-Halevy , 1993 , p . 92 ) אך השינוי החברתי המקיף שאנו עדים לו אינו תוצאה של החלפת אליטה שלטת באליטה חסומה או אליטה נגדית המצליחה לגייס את הציבור . מתחיו של שומפטר ( Schumpeter , 1951 ; 1962 ) על הופעתם של תנאים חדשים הגורמים לשינוי בהרכב האליטות אינם ערלים בקנה אחד עם ממצאי המחקר . אין כאן תפיסת שלטון בידי אליטה חדשה — כי היא כבר מוצבת — ולא שינוי מגמות או שינוי משאבים . להפך , זהו בעצם המשך ישיר של המגמות והמשאבים הקיימים . אמנם שינויים במבנה הכלכלי ובמערכות שיש להן נגיעה לחברה משנות את החשיבות היחסית של האליטות בקיבוץ , אך אין אלה הגורמים לשינוי באליטה העיקרית ואין התוצאות המאכזבות של פעילות האליטה מביאות להחלפתה . הממצאים מצדיקים אפוא לפסול את השימוש במונח מ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב