קיטוע הישות הקיבוצית

בהשפעה של החדירה ההדדית בין הקיבוץ לסביבתו , מתפתח קיטוע ( fragmentation ) של הישות הקיבוצית . התחברות זו מטשטשת גבולות עד כדי מחיקתם בהיבטים מסוימים . הטכנוקרטים — המעודדים תהליך זה באופן פעיל — נהפכים לגורם חשוב יותר ויותר , ציר החיבור החיוני בין המערכות . בקיבוץ פנימה , מערכת פתוחה זו מחלישה מאוד את הפיקוח של ממסד כלשהו על פעילותו של החבר , ומגבירה את האוטונומיה האישית שלו . אך בו זמנית היא ממדרת או מבזרת את תשומת לבם של חברי הקיבוץ מפעילותם של הטכנוקרטים בתחום עיסוקיהם ובתחום הציבורי המשותף . שיזור כזה בסביבה אינו גורם להתלכדות הקהילה בתור גוף מעורב או משפיע על סביבתו , שהיתה מטרתם של חברי הקיבוץ פעילי השילוב האזורי או השילוב בחברה הישראלית בעבר . להפך , הוא מביא — בצורה לא מכוונת לפיזור של המרכז המשותף ההולך ומאבד את משמעותו ואת תפקידיו . חברי הקיבוץ מקבלים על עצמם זהויות נוספות , ומתחלפות הדמויות המשמעותיות מן העבר — חברי הקיבוץ — בדמויות חדשות כגון בני משפחה ועמיתים למקצוע מחוץ לקיבוץ או לקוחות עסקיים . מתברר שגם בעולמו הקטן של הקיבוץ מתרחש תהליך מקביל לזה שאנו עדים לו בעולם הגד...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב