הגישה למטרות הקיבוץ

הגישה למטרות הקיבוץ היתה לציר : בקוטב אחד שלו הצדקה ( לגיטימציה ) לאינסטרומנטליות החדשה , ומצדו האחר הגישה הערכית ששלטה זה מכבר . אפיון המרואיין בממד הזה הסתמך על טיעוניו על מטרות הקיבוץ והשתנותו , תשובותיו על היתרונות והחסרונות של הקיבוץ , ודעותיו על מה פירושו של 'להיות קיבוצניק . ' הוא גם נשאל מה הוא ממליץ — או היה ממליץ — לבניו ולחבריו בעניין ההצטרפות לקיבוץ , ובמה הוא שותף לחבריו בקיבוץ . לא קשה היה לסווג את צורת היחס של כל בן שיח כי ביטויי גישתו , שלפיהם סווג , חזרו על עצמם פעמים רבות במהלך השיחה ובאו לידי ביטוי ברוב רובם של הנושאים שהועלו . אפשר לקבוע שמוסכם על כל הנחקרים שחברי הקיבוץ — לאו דווקא בן השיח עצמו אלא 'האנשים , ' 'הם , ' 'הרבה חברים , ' וכדומה — מתייחסים לשינויים המוצעים משיקולי כדאיות אישית , ולפי הערך הכספי של כל דבר . אך היחס לאמירה זו משתנה מאדם לאדם . יש האומרים זאת בחיוב , בהרגשה שסוף סוף חברי הקיבוץ של היום משתחררים מערכים בלתי אפשריים שנכפו עליהם בעבר ; יש המצטערים על גן העדן האבוד , ויש המסועים , שמשלימים עם כורח המציאות אך מתביישים להיות מזוהים עם 'ההם' ( כד...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב