ממשבר לשינוי

הקשר בין מצב משברי לבין הדחף לשינוי מיוסד על ההבדל הגדול בין הקיבוצים בעצמת הפגיעה של המשבר בהם . את ההבדל הזה ביקשתי לאפיין בשני סוגי מדדים , מדדים כלכליים ומדדים דמוגרפיים . למדד למצב הכלכלי בתקופת המשבר בחרתי את הנתונים לתוצאות הכלכליות של כל קיבוץ שבמדגם בשנת השיא של המשבר , . 1987 כדי להימנע מכל הטיה מקרית של הבחירה , נעזרתי גם בנתוני עוד שנה , שנת . 1988 למדד דמוגרפי חברתי השתמשתי בשינוי שחל באוכלוסייה של כל אחד מקיבוצי המדגם משנת , 1985 שנת פריצת המשבר , לבין , 1990 חמש שנים אחריו . גם כאן כרי להימנע מהטיה מקרית נמדד השינוי באוכלוסייה באותם הקיבוצים בשנים . 1991-1986 בשני סוגי המדדים לא נמצאו הבדלים של ממש בבדיקות המקבילות בשנים עוקבות ( ראו : קשר בין מדדי משבר , לוח 5 בנספח . ( השאלה הראשונה שנבדקה היתה אם אמנם יש כאן עדות למשבר כולל שיש לו היבט כלכלי וחברתי גם יחד היוצר את המודעות והחרדה מהמשבר , או שמא זוהי עדות לשני סוגי משבר בלתי תלויים זה בזה , העשויים לפגוע בקיבוצים שונים . כיוון שמדובר בנתונים מסוגים שונים לא ניתן היה לשלב את ערכיהם המקוריים . לשם שילובם הפכתי אותם למשתנ...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב