הקיבוץ

דמוקרטיה 'אורגנית , ' אסקטיות , 'משימתיות' חלוצית ) בבידול הפונקציונלי ( דיפרנציאציה , ( שהוא פועל יוצא של פיתוח כלכלי ושל גיוון הגילים והקבוצות . בידול זה מתרחש אם וכאשר הפעילות הכלכלית של הקיבוץ מצליחה , וכאשר חבריו משתקעים קבע במקום , על דורותיהם . עבודתה ועבודות תלמידיה התמודדו עם שאלת השפעת הצלחתו של הקיבוץ על מאפייניו המבניים . מנקודת המבט של היום , הסברים אלה אינם מספקים . לכאורה עמדה הסתירה בין הסברים אלה לבין ההתרשמות של פעילי התנועה הקיבוצית בתחילת שנות התשעים . לגרסתם הזעזוע העיקרי של המערכת הקיבוצית 'הקלסית' הוא בקרב קיבוצים שהיו במשבר קשה דווקא , ואילו הקיבוצים המנסים לשמור על מה שהיה הם מתועשים מאוד , משגשגים כלכלית , ובעלי בידול מפותח מאוד של משרות . התרשמות זו קיבלה חיזוק בממצאי דה מלאך , ( 1995 ) ואף רוזנר וגץ ( 1996 ) קובעים : 'המאפיין את הקיבוצים הקיצוניים בהשתנותם הוא היותם קיבוצים בינוניים וקטנים , במצב כלכלי גרוע , ששיעור העזיבות בהם רב' ( שם , עמ' . ( 107 מתוך נקודת מוצא פונקציונליסטית , טלמון , רוזנר ואחרים מדברים על צרכים משתנים של החברה הקיבוצית . נוצר מתח שהו...  אל הספר