פרק ד' יחסה של מפא"י לאיחוד

ההיבט הרעיוני : דוד בן גוריון בישיבת מרכז של האיחוד שנערכה בשנת 1955 אמר קדיש לוז : היחידי [ בקרב מפא"י ] שמעלה בנאומיו לעתים קרובות את עניין הקבוצה הוא החבר בן גוריון , לרוב מתוך תביעה נמרצת כלפיה המלווה הצלפה הגונה . אולם האלם סביבנו הוא כה רב , שיש והנני מתגעגע לפעמים על הצלפותיו של בן גוריון . הנני מרגיש אז , כי אנחנו עוד קיימים כגורם ציבורי . י במישור הרעיוני הייתה קובלנתו של לוז מוצדקת בהחלט , ועיון בכתבי העת והעיתונות המפלגתיים מאושש אותה . על כן , כרי לבדוק את גישתה של מפא"י לקיבוץ בכלל , ולאיחוד בפרט , יש לבדוק את עמדותיו של מנהיגה - עמדות אשר הגיעו לעתים לביטוי חריף מאוד , כפי שמציין לוז . במשך השנים שלפני הקמת המדינה ידע בן גוריון להבחין היטב בין פעילות התנועה הקיבוצית המבצעת את המשימות הלאומיות / חלוציות של היישוב והציונות , ובין פעילות מנהיגיה - מובילי האופוזיציה בתוך תנועת העבודה . באפריל 1949 הוא עדיין הביע 1 קדיש לוז , "תנועה במבחניה , " ניב הקבוצה , , 'ד ד' ( ספטמבר . 658 , ( 1956 2 על יחס בן גוריון למושג "החלוציות" ולמושג "קיבוץ , " ראו ניר , "חלוצים . " את אמונתו שהק...  אל הספר