ההתארגנות האזורית של ההתיישבות העובדת החלה עוד "בטרם מדינה , " בעיקר ביוזמה מקומית שהיה לה גיבוי של המרכז החקלאי , וזו החלה בהקמת " ועדי גוש" או ועדים שנשאו שמות אחרים . התפקידים הראשיים היו ארגון אזורי שעניינו ביטחון וביצורים , תחבורה והובלות , הספקה , ייצוג בעיות האזור בפני השלטונות וכו י . לאחר קום המדינה התגבש במשך השנים התוכן וגובשו הצורות הארגוניות , בהתאם לצרכים ולתפקידים השונים . כך קמו " ארגוני הקנייה האזוריים , " "המפעלים האזוריים " ו " המועצות האזוריות . " ההתפתחות הזאת הושפעה מהרכב הישובים , שהיה שונה בכל אזור ואזור , ומיוזמתם של חברים פעילים או של הישובים באזור . ההתארגנות האזורית התגבשה במשך השנים והפכה לגורם חשוב בהתיישבות . ועם זאת , בצד ההכרה בפעילות המבורכת הזאת הצביעו התנועות הארציות גם על תופעות שליליות שנתלוו לפעילות הזו ועל העובדה שלתנועות אין סמכויות ואין השפעה על התפתחותה . באזורים ישבו בשכנות קיבוצים מתנועות שונות ובחלקם גם מושבים , שהיו גם הם שותפים בארגונים האזוריים . "המפעלים האזוריים " היו נושא לדיונים במזכירות המרכזת של הקבה " מ , במסגרת של בירורים כלליים ...
אל הספר