הניצחון הצבאי הגדול במלחמת ששת הימים ( 1967 ) הביא איתו שינויים גדולים מאוד במפת ישראל ותקוות לתנופת התיישבות בכלל והתיישבות קיבוצית כחלק ממנה , לעלייה גדולה , לצמיחה כלכלית והשפעה חיובית על מצבה החברתי של מדינת ישראל . ואמנם , מתנדבים יהודים רבים יחסית הגיעו אז מחו '' ל לקיבוצים , אבל הציפיות לקליטה גדולה לא התממשו . התנועה הקיבוצית הגיעה להסכמים עם הסוכנות ועם הממשלה על פתיחת אולפנים בקיבוצים ללימוד השפה העברית בשילוב עם עבודה במשק . הקיבוצים ראו באולפנים אלה מעשה של מעורבות במפעל הקליטה בארץ , שיש איתו סיכוי להשפעה חינוכית והיכרות אישית של העולים-המתנדבים עם חיי השיתוף בקיבוץ . במאי 1969 נמסר , שמספר האולפנים בקיבוצים הגיע 24-ל ולומדים בהם 2 , 000 עולים . במפעל הזה היה חלק לקרנות הקיבוציות - הן היו מעורבות במו " מ על התנאים , במתן ערבויות ובאופן חלקי גם במימון . בצד הדיונים המדיניים על תוצאות המלחמה וקביעת עמדות וחיפוש הצעות באשר לעתידם של השטחים ויחסי ישראל עם ערביי ארץ-ישראל והמדינות השכנות - התחילה תנופה של התיישבות חדשה . תוך שנה הוקמו 14 ישובים חדשים בגולן , בגוש עציון , בצפון ...
אל הספר