כל בנק או "מוסד כספי " נמדד בעיקר על פי המספרים היבשים והמאזנים שלו , מהם ניתן ללמוד מה גודלו של ההון העצמי , מה מצבו מבחינת היציבות הכלכלית-פיננסית וההשקעות , כמה הרוויח והאם יש ביכולתו לשלם דיווידנדות לבעלי המניות . מוסד כספי "רעיוני " חייב אמנם לשמור על ניהול תקין מבחינת החוק והתנאים הכלכליים הכלליים , אבל מטרתו האמיתית היא למלא תפקיד מסוים ומוגדר , שלמענו נוסד . ולכן , הצלחתו של מוסד מסוג זה תלויה ביכולתו למצוא את השביל הנכון לשילוב בין " הרעיון והכסף " או "הרוח והחומר , " ולהפחית ככל שניתן את העמדתם זה כנגד זה . מוסד כספי רגיל , מטרתו היא הפקת רווחים מהשקעה ומפעילות פיננסית ; במוסד כספי "רעיוני " הכסף הוא רק אמצעי ו " הרעיון והרוח" הם המטרה . מוסדות כספיים רבים , מפעלים ציבוריים וקרנות רבות הוקמו בארץ למען מטרות מוגדרות ; אלא שבמהלך התפתחותם ועם כניסת מנהלים שהיתה להם גישה אחרת ושונה ולפעמים גם אינטרסים אישיים - ניזנח היעד המקורי ומפעלים אלה הפכו לעוד חברה רגילה בשוק . דוגמאות לכך יש די והותר , אפילו במסגרת ההתיישבות . אמנם לכל תאגיד יש תקנון המגדיר את מטרותיו , אבל הניסוח המשפטי ...
אל הספר