עם התגברות המגמה להרחבת התיישבות העובדים ולביסוסה של ההתיישבות הקיימת , בתקופה העלייה הרביעית , הוחלט בוועידה החקלאית השנייה ( תרפ " ד ) לייסד חברה למטרות אלה . למעשה היו קיימים המוסדות הלאומיים : ההסתדרות הציונית , קרן היסוד והקרן הקיימת לישראל - כמו גם ההסתדרות הכללית עם חברת העובדים - ובכל זאת ראה הסקטור החקלאי בהסתדרות צורך להקים חברה עצמאית . הממשלה אישרה את הקמת החברה 10 . 12 . ו 924-ב ושמה : "ניר - חברה שיתופית להתיישבות עובדים עבריים . " משקי העובדים , תנובה ויכין אושרו אחרי כן כבנות של " ניר . " כשניגשו לדיון מעשי על הפעלתה של "ניר" במרכז החקלאי , באוגוסט , 1925 התעוררו חילוקי דעות על ייעודה ותפקידה . חילוקי הדעות התייחסו לשאלות כמו נחיצותה בכלל , גבולות סמכויותיה , היחסים בינה ובין חברת העובדים ובין ההנהלה הציונית . כפי שאפשר לראות את התארגנות הפועלים השכירים במסגרת עצמאית , כדי להבטיח את האינטרסים המיוחדים שלהם ב"הסתדרות העובדים " - כך ראה הסקטור החקלאי ההתיישבותי צורך להתארגנות מיוחדת ועצמאית במסגרת חברת העובדים של ההסתדרות . הביטוי לכך היה המרכז החקלאי ובהמשך "ניר . " התכנ...
אל הספר