מרפאות וחדרייחולים מתחילת ההתיישבות הקיבוצית הייתה קופת חולים של ההסתדרות אחראית לתכנון המבנים וסיפקה את הציוד הדרוש - מלבר מרפאת השיניים , שבכל התקופה לא נכללה בתקן שלה . בשנותיהם הראשונות של הקיבוצים הצעירים נמצאה המרפאה באחד החדרים בצריף או בבנין ארעי שכלל חדר המתנה , חדר טיפולים וארון תרופות או מחסן קטן . בזמן ביקור הרופא עמד חדר הטיפולים לרשותו , ובמו כן לרשות רופא השיניים שכיסא מתקפל הועמד לידו עם הציוד . "חובשת" הקיבוץ שלטה על בל תחום הבריאות ( והסניטאריות ) של היישוב , עבדה "סביב השעון" והייתה בכוננות בפני בל אירוע . מאוחר יותר הקציבה קופת חולים מימון לבניית המרפאה כמרכז טיפולים של היישוב ; חדר המתנה , חדר אחות וצמוד אליו חדר תרופות ודלפק חלוקה , חדר רופא , שירותים וחדר לטיפולים מיוחדים עם כניסה נפרדת מחדר ההמתנה . כמה קיבוצים בנו מכספם חדר רופא שיניים צמוד לחדר ההמתנה . המחלקות לתכנון תכננו בדרך כלל את המרפאות בקיבוצים "עבור " קופת חולים ובאישורם של רופאיה ופקידיה ; שתי המחלקות פיתחו דגמים דומים מותאמים לגודל הקיבוץ וניתנים להרחבה בעתיד . בשנות ה , 80 עם התרחבות ההפרטה , אחות...
אל הספר