האולם הקיבוצי הראשון היה בנראה "אולם הרשל פינסקי" בתכנונו של אדריכל יוחנן רטנר , שנבנה בכספי מפא"י בקיבוץ גבת בשנות ה . 30 באותו זמן נבנו "בית יוסף" טרומפלדור בתל יוסף ו"בית ' ^ Y 1 n בחולדה , כשהתברר שחלל חדר האוכל הקיבוצי אינו עונה עוד על כל הצרכים של חברה גדולה : הצגות , סרטים , כנסים וכוי . במושבי העובדים הקימה הסוכנות בבר בשנות ה ם 4 "בתי עם , " והקיבוצים ראו בהם פתרון גם לצרכיהם הציבוריים . האולמות הראשונים היו צנועים יחסית ; מקומות ישיבה משופעים , במה פתוחה , חדר הקרנה וכניסה . מאוחר יותר השתכללה הבמה כשהוסיפו לה חדרי הלבשה ואיפור , במות צדדיות , מסכים ומתקנים ממוכנים . אדרי ביקלס תכנן כמה אולמות , בעיקר בקיבוצי "הקיבוץ המאוחד" אך גם במוסדות שונים של התנועות . באן בא לביטוי סגנונו הניאו קלאסי הרומנטי בלבוש המודרני הקיבוצי - הבלטת האתוס התרבותי באמצעות אדריכלות נקייה וצנועה . 1971 במקביל תכנן אדר' מסטציקין אולמות ומבני ציבור רבים בקיבוצי השומר הצעיר . כאולם לא היה המבנה בקיבוץ שונה מאוד מכל אולם מופעים אחר , ברם , בהתייחסות לצרכיו הייחודיים של הקיבוץ נוצר "אולם קיבוצי , " בעיק...
אל הספר