שנת 2003 תצוין בהודו כתאריך היסטורי : מאה שנה לפרסום חוק האגודות השיתופיות בתת-היבשת , סמל האימפריה הבריטית . כעבור שלושים שנה , 1933-ב העניק לנו השלטון הבריטי העתק כמעט זהה של החוק , בלבוש שמקובל לקרוא : "הפקודה המנדטורית , " בהבדל גדול אחד : הודו זכתה בינתיים לחוק משלה ואילו אנחנו , הישראלים , נשארנו עד היום עם אותה ה"פקודה . " קיומו של חוק קואופרטיבי אינו תנאי הכרחי לקיומה ולהתפתחותה של תנועה שיתופית . באנגליה ובדנמרק אין חוק שיתופי בפני עצמו , אך אין זה מפריע לקיומן של תנועות שיתופיות חזקות הנשענות על תרבות של ארגון עצמי ועזרה הדדית . ככל שהלכידות הפנימית חזקה יותר , כן קטן הצורך בחוקים כדי לאכוף את הנורמות הארגוניות וההתנהגותיות . הניסיון של הקיבוץ בשנות שגשוגו מוכיח זאת בעליל . קיומו של חוק , ולו המתוחכם והמפורט ביותר , אינו תנאי מספיק להתפתחותה של תנועה קואופרטיבית דמוקרטית המשרתת את חבריה . ברבות מהארצות המתפתחות של העולם השלישי , היה אפשרי - ועריץ אפשר למצוא , אף כי פחות מבעבר - מאות אגודות שיתופיות הקיימות על הנייר בלבד , הנתונות במערכת מורכבת של חוקים ותקנות . המעבר - בארצות...
אל הספר